היום יש כבר הוכחה מדעית:

לרגשות השפעה מכרעת על תהליכים ביוכימיים.

וגם אם תהיה הקפדה על תזונה בריאה,

אין הדבר יוכל להגן עליכם מפני חולי אם אתם אוגרים בתוככם מצבורים של

לחצים ורגשות מודחקים.

כשד"ר ג'נט גריסון, הוציאה את ספרה "זה לא מה שאתה אוכל אלא מה שאוכל אותך" בשנת 1993, היא בטח לא תארה לעצמה שהספר שלה יהפוך לאייקון תרבותי המייצג את לב לבם של תחלואי העולם המערבי.

היום ידוע שלרגשות יש השפעה משמעותית על התאים. כל עוד זה רגש חיובי הכל טוב. אך מה קורה עם מדובר ברגש שלילי? ועוד לאורך זמן?

זה מזמין אותי לשאול , אם באמת חשוב מה אנחנו אוכלים, אם ממילא התאים לא יכולים לקבל לתוכם מרכיבי תזונה חיוניים אחרי עשרות שנים של התעללות רגשית. ענין זה שווה מחשבה...

יש לנו נשמה בתוך הגוף. שתי מערכות שונות מאוד זו מזו אך קשורות זו לזו באופן מושלם. כל מה שקורה ברוחני קורה בגשמי ולהפך. מערכת היחסים בין רגשות לבין הגוף הדוקה ומבוססת על קשרים עצביים וביו-כימיים. כאשר אנחנו חווים רגש כלשהו, נוצרת עוררות עצבים הגורמת לתחושות גופניות,

לדוגמא:

כעס –שמרגישים אותו בבטן, בערה פנימית. הרמב"ן באיגרת המפורסמת שלו (הנקראת איגרת הרמב"ן) כותב על הכעס: "כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו" והכוונה היא כל מי שכועס כל מיני מחלות מתחילות לשלוט בו.

הפחד, הדחיה, ההיסוס כו' – שנותנים הרגשה של כיווץ וסגירות. ועוד דוגמאות נוספות ורבות.

תחושות הפיזיות הן עניין מאד אישי וסובייקטיבי וקשורות לעולם האסוציאציות של כל אחד, ומאידך כולנו מבינים ויודעים ומרגשים במה מדובר. יש כאן משהו קולקטיבי.

היום יודעים לדבר על הקורטיזול. הורמון שמופרש בזמן לחץ. אך אם מערכת הלחץ אינה מאוזנת והורמון זה מופרש בצורה לא מבוקרת יתרונו הופך לחסרונו והוא מתחיל להזיק למערכת החיסון בכך שהוא הורג את התאי דם הלבנים. תאים אלו חיוניים ביותר למערכת החיסון.

והרי לכם חיבור ישיר בין גוף לנפש.

המחקרים היום מוכיחים: רגשות גורמים להפרשה של חומרים ביוכימיים המשפיעים ישירות על תפקוד התאים. יש קשר פיזיולוגי בין רגשות למערכת החיסון ואת יכולתם של רגשות לעכב או לקדם בריאות. המסקנה הגורפת היתה שהתאים שלנו מרגישים בדיוק את מה שאנחנו מרגישים רגשית. יש זיכרון רגשי תאי!

ישנה הוכחה שטראומות, כאבים וקונפליקטים רגשיים שאינם מטופלים כראוי נשארים כלואים בגוף, משבשים את פעילות התאים ובאים לידי ביטוי כמחלות גופניות. מחלות אלה הן שיקוף מדויק של חוויות רגשיות כלואות. ככל שהמטען הרגשי אינטנסיבי יותר, ככל שהקונפליקטים הפנימיים חריפים יותר, כך הביטוי הגופני קשה יותר.

מחנק רגשי גורם לחנק גופני כמו באסטמה למשל. 

"עצירות רגשית" המאפיינת אנשים ש"שומרים בבטן" באה לידי ביטוי כעצירות גופנית

וכאב רגשי מתבטא בכאב גופני.

כאשר מטפלים במטען הרגשי הכלוא ומשיבים את ההרמוניה הפנימית – הגוף משקף זאת כהרמוניה גופנית.

זיכרונות טעונים רגשית נשמרים יחד עם המטען הרגשי השלילי או החיובי, בתוספת תפיסות שהתפתחו בעקבות האירוע ומנגנוני התמודדות שבחרנו, בזמנו, במטרה למנוע מהישנות אירועים דומים. ליחידה השלמה הזו, הכוללת רגש, תפיסה והתנהגות קוראים הטבעה רגשית.

הטבעה רגשית היא תבנית המוטמעת בתת-המודע. מרגע הטמעתה, ההטבעה מופעלת באופן אוטומטי בכל סיטואציה שאסוציאטיבית מזכירה לנו את אירוע המקור.

התוצאה היא שאנחנו חווים את התבנית המגבילה שוב ושוב במהלך החיים. הישנותן של חוויות מגבילות מחזקת את השפעתה המגבילה של התבנית על הגוף ועל ההתנהלות שלנו בחיים בכלל. זו גם הסיבה שמחלה גופנית בבגרות יכולה להיות משויכת לכאב רגשי שמקורו בילדות.

הניסיון הקליני מראה, שעל מנת לפתור הפרעות גופניות באמצעות טיפול רגשי יש צורך לזהות את הדינמיקה הרגשית הספציפית המשויכת עם כל הפרעה גופנית, זאת מתוך שלל האירועים הרגשיים שאדם עובר בחייו. למרות שלפעמים זה אולי נשמע כמו לחפש מחט בערמת שחט, קיימות שיטות יעילות שעוזרות למטפל הרגשי לדייק את המוטיבים הרגשיים שיש לטפל בהם תוך זמן יחסית קצר. כאשר מדייקים את הדינמיקה הרגשית ומטפלים בה – הגוף מגיב כמעט מידית ומגייס את כוחות הריפוי העצמיים שלו לפעולה.

מה עושים?

כדי לזהות את הכאב הרגשי המשויך למחלה גופנית צריך לאתר את הסימבוליקה הרגשית הגלומה בתוך הסימפטומים הגופניים, לזהות איפה בחיים של האדם הקונפליקט הרגשי בא לידי ביטוי, מתי ארע אירוע המקור שגרם לרגשות השליליים בפעם הראשונה ולטפל ברגשות בנקודת ההתחלה שלהם.

אם נרצה וגם אם לא, רגשות הם חלק מהחוויה האנושית ואנחנו נמשיך לחוות רגשות נעימים ולא נעימים עד יומנו האחרון. זאת הסיבה שחלק בלתי נפרד של הטיפול הרגשי הוא הקנייה של כלים להתנהלות רגשית בריאה והתמודדות בריאה עם אתגרי חיים טעונים רגשית. כאשר מתמודדים נכון עם רגשות בזמן היווצרותם, מונעים אגירה של רגשות בגוף והתפתחות מחלות גופניות בהתאמה.

אנשים שלצד הטיפול הפיזי בעת מחלתם טיפלו גם בצד הרגשי של עצמם מעידים על התרומה הרבה של הטיפול הרגשי בתהליכי ההחלמה שלהם... הם מתארים תחושות של שחרור, לידה מחדש ורמת בריאות גבוהה מזו שלפני המחלה...

גם אם התמודדות עם כאב רגשי לא תמיד קלה, ודורש מאמץ, אולי אפילו גדול יותר משמירה על תזונה בריאה, ההשקעה ללא ספק כדאית. טיפול רגשי עשוי לעשות את ההבדל בין החלמה לאי החלמה, גם כשמדובר במחלות כרוניות של שנים ומחלות קשות.